אם יש משהו שיגידו לכם כשתספרו שאתם בהריון ומצפים לילד ראשון זה: תישנו הרבה עכשיו, כי עוד מעט לא תישנו בכלל. חברים עם ילדים יספרו לכם שהם כבר לא ישנו לפחות שלוש שנים. תשמעו סיפורים על אנשים שמשלמים כסף לבייביסיטר שתבוא לשמור על התינוק כל הלילה כדי שהם יוכלו לישון, ותראו איך לאט לאט כל החברים שלכם עם ילדים כבר לא עונים לטלפון אחרי עשר.
ואז התינוק יגיע, ואיתו יגיעו גם העצות של כולם, וכל אחד יגיד משהו אחר. וגם כשתחפשו כתבות בנושא תבינו שקשה למצוא דיעה אחת נחרצת. אחד יגיד לכם שהתינוק צריך להיות צמוד אליכם כל הזמן, אחר יגיד לכם לא לנדנד ולא להרדים בידיים ולא להרגיל וכו וכו. פלא שלא תישנו?
אני לא יועצת שינה אבל יש לי קצת ניסיון עם ילדים ואני חושבת שאם יש משהו שלמדתי זה שאין נכון או לא נכון, וכל ילד הוא שונה, ולכל הורה מתאים משהו אחר, אבל יש משהו אחד שתמיד עובד עם ילדים בכל גיל וזה טקסים קבועים.
בתמונה: איתמר משתעשע באוסוולדו. מקנה לתינוק ביטחון.
וכמו כל דבר זה לא עובד כקסם, צריך לתרגל, להתמיד ולהאמין. החליטו על מעשה קבוע עליו תחזרו כל פעם לפני שהתינוק הולך לישון. זה יכול להיות שיר קבוע, זה יכול להיות עיסוי, זה יכול להיות לחישת מילים קבועות לאוזנו, כל דבר שאם תחזרו עליו מספיק פעמים בהתמדה כל פעם לפני השינה, התינוק בסוף יבין שהנה עכשיו אני הולך לישון, וזה יקל עליו ועליכם.
בנוסף לטקס ניתן להוסיף חפץ מעבר אותו נותנים לתינוק בכל פעם שמשכיבים אותו לישון. מה זה חפץ מעבר? “חפץ מעבר הוא חפץ ממשי שמסמל עבור התינוק את האם ומאפשר לו להירגע כשהוריו לא לידו. חפץ מעבר יקל על התינוק כשהוא עובר ממצב ערות למצב שינה, חפץ מעבר מקנה לתינוק ביטחון.” (דבורה זהבי כהן, פיית השינה). ניתן להרגיל את התינוק לחפץ מגיל לידה, אבל לרוב הוא יתעניין בו קצת יותר מאוחר, ילדים רבים מסגלים לעצמם חפץ מעבר על גיל שלוש בערך.
חלק מהתינוקות לא לוקחים מוצץ ויותר קשה להם להירדם, וחלק לוקחים מוצץ אבל צריכים משהו נוסף להחזיק ביד, משהו לחבק. ניתן להרגיל את התינוק לחפץ מגיל לידה, אבל לרוב הוא יתעניין בו קצת יותר מאוחר, ילדים רבים מסגלים לעצמם חפץ מעבר על גיל שלוש בערך.
מומלץ לבחור חפץ עשוי 100% כותנה שהתינוק יוכל להכניס לפה ללא דאגה.
מכיוון שהתינוק רגיל לריח של אימו, האם יכולה להניח את החפץ צמוד לגופה כשהתינוק ער, ולתת לו אותו כשהוא הולך לישון וזה יוסיף את אפקט הריח המוכר.
ביחרו חפץ מעבר לא קטן מידי ולא גדול מידי, כזה שנוח לקחת לכל מקום, אבל שגם לא יילך לאיבוד בקלות. כמו כן שלא יהיה גדול מידי ויעורר סכנת חנק. ניתן גם להרגיל את התינוק לשני חפצים כך שלא תהיה תלות מוחלטת בחפץ אחד. שני הילדים שלי לא לקחו מוצץ, ואני טוענת שזה בעיקר קשור לזה שכנראה לא באמת רציתי שהם יקחו מוצץ, כי ברוב הדברים אם מנסים מספיק פעמים בסוף מצליחים.
הראשונה נרגעה יפה לבד, ועם השני הרגשתי שהוא צריך משהו נוסף אז נתתי לו חיתול בד קשור עם הריח שלי וזה עזר, אבל רציתי משהו יותר שיק, אז ביקשתי מסיון לתפור חפץ מעבר מבית ונצ’ולה, כי עוד לא היה לנו כזה, חיתולי, סמרטוטי, חיבוקי, אוסוולדו!!
בתמונה: אוסוולדו. מגיע במספר צבעים לבנות ולבנים.
אוסוולדו?? כן, ככה היא החליטה לקרוא לו, אוסוולדו הפיל, והוא מווווושלם!!
רך ונעים, מגיע במספר עיצובים שקשה לבחור מהם, תפור מכותנה מלאה, וממולא מילוי כותנה רך, הוא בגודל טוב והתינוקות מתים עליו. מחבקים אותו, מוצצים אותו ואם מתמידים אפילו נרגעים איתו ונרדמים.
אז ברור שאוסוולדו הוא לא זה שיגרום לכם לישון לילות שלמים, אבל הי זו התחלה ממש טובה!!