יום השואה היום, והורים רבים מתלבטים איך לדבר עליו עם ילדיהם, האם לדבר עליו בכלל, ואם כן על מה.
התשובות לשאלות אלו כמובן תלויות בגיל הילדים, ביכולתם להבין, ובעוד משתנים. ובכל זאת אני רוצה לתת כמה כללי מפתח לאיך לדבר עם הילדים על השואה.

אני ממליצה שעם ילדים עד גיל 3 לא תדברו בנושא בכלל, בגן גם לא מדברים איתם על זה עדיין. אם ילד עד גיל 3 בכל זאת שואל מה זה או למה יש צפירה, אפשר לספר לו שזה יום שמזכיר לנו שפעם לא היתה מדינת ישראל והיום יש ואנחנו גאים ושמחים על כך.

עם ילדים שכבר מדברים איתם במסגרות החינוכיות על הנושא הייתי פועלת כך:
1. שאלו אותם אם הם יודעים שהיום זה יום השואה והאם דיברו איתם בגן/בי”ס על הנושא.
2. אם ענו שכן בררו איתם מה הם כבר יודעים
3. שאלו אותם איך הם מרגישים לגבי המידע שקיבלו, והראו אמפתיה לרגשות אלה, אל תיבהלו מתחושת עצב או פחד שהילד מגלה, הכילו אותה, שתפו אותו ברגשותיכם, ועודדו אותו שהיום המצב שונה.
4. עם ילדים בוגרים ניתן לשאול אם היו רוצים לדעת יותר, ולספר להם מה שאתם מרגישים שמתאים (אתם מכירים כל אחד מילדיכם הכי טוב)
5. סיימו באמירות אופטימיות- רצוי לסיים ולדבר על הקמת המדינה, על הביטחון שיש לנו היום, ועל יום העצמאות המשמח שנחגוג שבוע הבא.

חשוב לי לומר שאם אתם חשים כי הילד אינו מעוניין לדבר על הנושא, אל תלחצו. תחבקו, תגידו: זה באמת נושא עצוב לדבר עליו, אני פה אם תרצה פעם אחרת לדבר.

אם לכם קשה לדבר על הנושא, ניתן למצוא מישהו שכן יכול, בן הזוג, קרוב משפחה או חבר, או אפילו (בהתאם לגיל) להראות קטע וידאו עם סיפור של ניצול שואה, או לקרוא על הנושא ביחד, בטוחה שתמצאו פתרון יצירתי.

ולסיום, בכל נושא שאנחנו מוצאים את עצמנו מתקשים להחליט האם לדבר עליו עם הילדים או לא, ניתן לעשות רשימת בעד או נגד, להתייעץ, ובעיקר לחשוב מה יהיה הרווח של הילד מהשיחה, ואיך זה יכין אותו לחייו הבוגרים.