סוף שנה הגיע ולחלקכם ילדים בבית ספר שמקבלים תעודות. מה אנחנו מצפים מהתעודה של ילדינו, מה הם מצפים ממנה, מה היא מספרת לנו על ילדינו, איך אנחנו מגיבים. אמנם יש לי המון מה להגיד בנושא, אבל יש קטע שכתבה שרון קסטן שפירא שבעיניי מסכם את הנושא בצורה מאוד מדוייקת, הקדישו מספר דקות וקראו. חופשה מהנה!

“קחו את התעודה של ילדכם וקראו אותה – מה היא באמת מספרת על הילד שלכם? האם היא יודעת לספר על זה שהוא אוהב מאוד דרקונים וסיפורי מיתולוגיה או שהילדה הכישרונית שלכם מציירת מדהים ורוצה כבר עכשיו להיות מעצבת אופנה? האם התעודה מספרת שבהפסקות לילד מאוד קשה ועצוב והוא מסתובב לבד בין המתקנים בחצר או שהילדה שלכם ארגנה חבורה נוספת של ילדים למכירת חצר ותרומה לקהילה? אז מה באמת מספרת התעודה?
היא מספרת לכם על סטטיסטיקות וממוצעים – וכעת המספר שכתוב ליד מקצוע שפה, מתמטיקה או תנ”ך לא מעיד על אותם ילדים שמאוד התאמצו לשבת וללמוד למבחן אבל נבהלו ונלחצו ברגע האמת, המספר הזה לא מעיד על הילד הפרטי שלכם שבכלל לא היה מוכן להיכנס לשעורים ועכשיו הוא עושה מאמץ להיכנס, המספר הזה בוודאי לא מציג איזה חבר טוב הוא לשאר הילדים בכיתה והמספר הזה לא משקף בכלום את עולמו הפנימי והמחשבות שלו על עצמו ועל העולם.

התעודה היא דף נייר עם ציונים, שלא מספרים האם הילד שמח ומאושר או שהוא עצוב ומתקשה

אני לא יודעת איזו תעודה הביא הילד שלכם הביתה, תעודת מספרים או מילים, תעודה מעולה או תעודה שמצביעה על קשיים והתמודדויות – זה לא משנה וכאן לא טמון הסיפור האמיתי.
הסיפור האמיתי בעניין הוא מה תעשו ואיך תתנהגו עם הילד והדף הלבן שהוא מחזיק ביד, כי בסופו של יום הקשר שלכם עם הילד הוא החשוב מכל והוא זה שיעזור לו לצעוד במסלול חייו ולכן חבקו אותו ושבחו אותו על הישגיו, גם הקטנים ביותר, ספרו לו על התעודות שלכם, ובעיקר תנו לו הרבה מקום לספר על עצמו ועל התחושות שלו.
להורים שממש רוצים אתגר – אתם יכולים להכין תעודה אלטרנטיבית לכל אחד מבני המשפחה ולהכניס לתוכה ערכים שחשוב לכם לקדם כהורים, את התעודה ממלא כל אחד לעצמו ואז בני המשפחה מוסיפים לזה את מה שהם חושבים.
שהייתי ילדה וקיבלתי תעודה הייתי תמיד מראה אותה לסבא שלי, הוא אף פעם לא היה פותח אותה, הוא רק היה מחבק, מנשק, נותן שוקולד ודמי כיס – הוא אמר שהחיוך שלי שווה יותר מכל ציון.”